עבירה של נהיגה בזמן פסילה, מוגדרת בסעיף 67 לפקודת התעבורה:
"מי שהודע לו שנפסל מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה, וכל עוד הפסילה בתקפה הוא נוהג ברכב שנהיגתו אסורה בלי רשיון לפי פקודה זו, או מי שנוהג בניגוד לתנאים שנוספו ברשיונו כל עוד הם בתקפם, או מי שהודע לו כי נפסל מהחזיק ברשיון רכב וכל עוד הפסילה בתקפה הוא משתמש באותו רכב או מרשה להשתמש בו או מי שנהג או הרשה לאחר לנהוג ברכב בניגוד להודעת איסור שימוש או צו איסור שימוש, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס מאה אלף לירות, או שני הענשים כאחד"
מדובר באחת העבירות החמורות בדיני התעבורה, עבירה אשר מלמדת על זלזול ברשויות החוק.
המבצע עבירה זו הינו אדם אשר ניתן יהיה להוכיח כי ידע על דבר הפסילה וידע כי בעת המעשה הוא נוהג כאשר רישיונו פסול.
בבואו של בית המשפט לגזור עליך את העונש בית המשפט לקוח בחשבון, בין היתר, האם מדובר בפעם ראשונה או חלילה ביותר מפעם אחת.
מה העונש על נהיגה בזמן פסילה?
העונשים סביב עבירה זו נעים בין פסילת רישיון לתקופה של מספר חודשים (למעלה מ-10 חודשים) ומגיעים לפסילות ממושכות יותר, לעונשי מאסר ולעבודות שירות.
על מנת להוכיח את יסודות העבירה נדרשת התביעה להוכיח את רכיב המודעות.
כאשר נתפס נהג הנוהג בזמן פסילה וזו אינה הפעם הראשונה שלו, קיים סיכוי גבוה שייעצר ויובא בפני שופט אשר יעצור אותו בתנאים מגבילים ומקרים מסוימים אף מאחורי "סורג ובריח".
האם מתקיים מעקב על נהגים שרשיונם נפסל?
חשוב לדעת, כי באגף התנועה של משטרת ישראל פועלת יחידת סמויים אשר תפקידה היא מעקב ולכידת נהגים הנוהגים בזמן פסילה, יחידה זו עורכת מארבים ליד בית הנהג או מקום עבודתו, יחדה זו מקבלת מדי יום רשימה מהמאגר המטרתי אודות נהגים אשר מרצים פסילה.
עו"ד המתעסק בתחום בודק האם אכן התקיימה ידיעה בפועל של הנהג לדבר הפסילה, למשל אם לא נמסרה לו הודעה על הפסילה, או שנמסרה לו שלא כדין, כמו-כן בודק את חוקיות הפסילה ואת חוקיות הודאתו ואופן האכיפה.
ישנם מקרים רבים בהם אופן האכיפה פגע בזכויות ממעוגנות בחוק ואכיפה בוצעה בניגוד לנהלים, על כן, במקרים אלו ניתן להוביל את המקרה לזיכוי ו/או הסדר מקל.
Digital Workshop
