• 1. מי ששותה משקה משכר בעת נהיגה או בעת שהוא ממונה על הרכב.
  2. מי שבגופו מצוי סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן.
  3. מי שבגופו מצוי אלכוהול בריכוז הגבוה מהריכוז שקבע שר התחבורה בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
  4. מי שנתון תחת השפעת משקה משכר או תחת השפעת סם מסוכן ובלבד שבבדיקת מעבדה לא נמצא שריכוז האלכוהול בדמו נמוך מהסף המירבי שנקבע.

• עד 50 מיליגרם של אלכוהול במאה מיליליטר של דם.
• עד 290 מיקרוגרם (עפ"י הפסיקה) אלכוהול בליטר אחד של אוויר נשוף  בבדיקת נשיפה במכשיר הינשוף (עפ"י החוק הכמות הנה 240 מיקרוגרם).
• לגבי נהגים צעירים שטרם מלאו להם 24 שנים ולנהגים מקצועיים- עד 50 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד של אוויר נשוף בבדיקת נשיפה במכשיר הינשוף.

נהגים שאינם מיוצגים המגיעים לבתי המשפט לתעבורה, לוקחים אחריות ומודים בביצוע העבירה.
הנחתם השגויה הנה כי בסיום הפסילה (שנתיים) הם יקבלו את הרישיון ובכך נגמר "הסיפור".
לא כך הדבר, בעבירה של נהיגה בשכרות, נהג אינו צפוי לקבל את רישיון בסיום הפסילה. מי שנפסל לתקופה העולה על שנה אחת בעבירה זו צפוי להישלח ע"י משרד הרישוי לבדיקות התאמה אישיותיות במכון הרפואי לבטיחות בדרכים וזאת כתנאי לחידוש רישיונו.
למשל: לעניין זה יצוין כי מי שהולך לבדיקות אישיותיות אלה ללא הכנה מראש סביר שיכשל ויימצא לא מתאים אישיותית לנהיגה, במקרה זה יילקח רישיונו לצמיתות.
דבר נוסף שחשוב לציין הוא שבדיקה זו כרוכה בתשלום אגרה וזמן המתנה לבדיקה שיכול להתארך בין 3- 6 חודשים.
עונשים נוספים אשר בית המשפט יכול להטיל עליך בגין עבירה זו היא שלילה על תנאי, קנס, מאסר על תנאי, ביצוע של"צ (שעות לתועלת הציבור) ואף במקרים קשים יותר בהם כמות האלכוהול גבוהה או כאשר זו אינה הפעם הראשונה שנתפסת נוהג בשכרות הנך צפוי לעבודות שירות ואף למאסר בפועל בין יתר רכיבי הענישה.

עו"ד המתמחה בתעבורה יצלם את כל חומר החקירה ויבחן אותו בקפידה על מנת לאתר כשלים בראיות.
לעו"ד מקצועי בתחום ובעל ניסיון ישנה היכולת לאתר כשלים בראיות. אין ספק כי עו"ד ותיק, מנוסה ומעודכן המכיר את נהלי המשטרה בעל פה יאתר יותר כשלים מעו"ד אשר לא מכיר את נהלי המשטרה.
עו"ד מומחה ימנע מהלקוח שלו לעבור מחדש את תהליך הוצאת רישיון הנהיגה וכמובן ימנע ממנו לעבור בדיקות במכון הרפואי.
עו"ד מומחה יפעל מנת ששאר רכיבי הענישה הנוספים יהיו מידתיים וימנעו וצופי פני עתיד.
וכמובן- שלא תרצה מאסר בפועל אם חלילה תבצע עבירה נוספת בתקופת התנאי.

התשובה הנכונה היא לא לשתות כלל.
ואם כבר שתית אז אין לשאלה זו תשובה מדוייקת, הדבר תלוי במשקל הגוף בגובה, קצב חילוף החומרים ועוד נתונים פיסיולוגיים המשתנים מאדם לאדם. לכן לא ניתן "לכמת" את כמות האלכוהול שמותר לשתות. אדם אחד ישתה כוס בירה ועלול למצוא את עצמו שיכור עפ"י חוק ואדם אחר יכול לשתות 3 בירות ולא למצוא את עצמו שיכור עפ"י חוק.

תיתכן בהחלט סיטואציה כזאת. כל מקרה הוא לגופו.
תוצאה של כל תיק יכולה להשתנות בכפוף לכשלים אשר מצויים בחומר החקירה.
ייתכן כי בתיק אחד (למשל של חברך) חומר החקירה כלל הרבה כשלים ראייתיים ולכן הצליחו להגיע להסדר טיעון "מקל" הכולל 3 חודשי שלילה. ייתכן כי בתיק אחר לא יהיו הרבה כשלים ולכן תוצאה טובה תיחשב הסדר טיעון של 11 חודשי פסילה.
העונש הוא לא בהכרח ביחס ישר לכמות שנמדדה ע"י מכשיר הינשוף.

חד משמעית כן. לעיתים תיעוד וצילום מהאירוע יכול להביא לשינוי של ממש בבחינת חומר החקירה ואף להוביל לזיכוייך. זו דרך מעולה להתמודד עם מה שרשם השוטר בדוחות הפעולה שלו, אם השוטר מורה לך שלא לצלם את שמתרחש, יש לתעד זאת והדבר יכול להוביל לביטול האישום כנגדך שכן השוטר מנע ממך לתעד ראיות היכולות להפריך את הנטען כלפייך.
חשוב להדגיש כי, הדבר מותר כל עוד הוא אינו מפריע לעבודת השוטר.

עפ"י החוק נהג המסרב לבדיקת שכרות ע"י מכשיר הינשוף ייחשב כשיכור ברמה הגבוהה ביותר.
כאמור המסרב לבדיקה ייחשב כשיכור והנו צפוי לפסילה של לפחות שנתיים לצד הסנקציות ממשרד הרישוי.
כאשר מואשם נהג בסירוב חשוב לבדוק האם אכן הוסברה לו משמעות הסירוב? האם הבין את מהות הבדיקה? והאם הבין כי ייחשב שיכור באם ייסרב.
באשר לאדם אשר נחשד כמי שהכשיל את הבדיקה חשוב לאבחן בין הכשלה מכוונת, שחייב ותלווה תיעוד בחומר החקירה שאז דינו כדין נהג שיכור, לבין אדם אשר מטעמים אובייקטיבים (כגון: אסתמה) לא הצליח לבצע את הבדיקה שאז אכן וייתכן שהייתה הצדקה לאי הצלחה בביצוע הבדיקה.

כאמור, מדובר בנהגים איתם ביקש המחוקק להחמיר ולקבוע רף אלכוהול נמוך במיוחד של 50 מיקרוגרם, קרי מעבר לכמות זאת דינם כדינו של נהג הרגיל עם כמות של 290 מיקרוגרם.