נושא מורכב ביותר הוא עניינם של החולים המשתמשים בקנאביס רפואי.
אותם חולים, אשר לרוב, סובלים ממחלות קשות, צורכים קנאביס רפואי כתרופה, על מנת להקל על מכאובם.
אותה תרופה ניתנת במרשם ומחזיק בה נושא ברישיון– כל זאת נעשה תחת פיקוח המדינה ומשרד הבריאות.

עונש המינימום הקבוע בחוק לעובר עבירה זו זהה לעונש המינימום של נהיגה בשכרות, קרי, שנתיים פסילה, יוער כי בתי המשפט מתייחסים בחומרה יתרה לעוברים עבירה זו.
עבירת הנהיגה בשכרות מתייחסת הן לאלה ששתו אלכוהול והן לאלה שצרכו סמים.

הבעיה היא שאם חולה נעצר לאחר שצרך את התרופה ולאו דווקא מיד לאחר שצרך אותה אלא גם למשל יום לאחר שצרך אותה,  הוא יואשם בעבירה של נהיגה בשכרות כפי שבאותה מידה היה מואשם נרקומן שהשתמש בסמים קשים ונהג ברכב.
ויובהר כי גם אם מדובר בחולה שעישן לפני מס' רב של שעות/ימים, אילו יתגלו שרידי הקנאביס בדמו (או בשתן) יואשם הוא בנהיגה תחת השפעת סמים.
נוצר כאן מצב "אבסורד" לפיו חולים במחלות סופניות חייבים לבחור בין התרופה אשר עלולה להציל את חייהם לבין חירותם ונהיגתם בכביש.
חולים אלה זקוקים לרישיונם לצורך הגעה לבדיקות, ובמקרים קיצוניים מערכת החיסונית של חולים אלה לא מאפשרת להם נסיעה בתחבורה ציבורית.
לא פעם קרא בית המשפט העליון למחוקק להסדיר את נהיגתם של הצורכים קנאביס רפואי ונראה כי קבוצה זו (קבוצה חלשה בריאותית זו) "נפלה בין הכיסאות", דבר לא נעשה וזאת למרות מספר קריאות מפורשות מצד בית המשפט העליון לתקן את "האבסורד".
כך בקלות יכול למצוא עצמו אדם אשר צורך קנאביס רפואי ברישיון מואשם בעבירה מהחמורות שבספר חוקי התעבורה וזאת כאמור רק כי רצה לשמור על בריאותו ועשה זאת באישור.

ראשית יש לבחון את חומר הראיות מהצד "הרגיל" שלו ולבחון האם יש ראיות כדי לבסס הרשעה בנהיגה בשכרות כפי שעושים בכל תיק מסוג זה לרבות בדיקה האם יה קיים חשד סביר לדרישת הבדיקה ואם נעשה חיפוש על הנהג או בכליו לרבות ברכבו, האם היית ההצדקה חיפוש זה, באם הדרישה ו/או החיפוש נעשה שלא כדין אזי קיים סיכוי גבוה שבית המשפט יאלץ לזכות את הנהג על אף שישנן ראיות לנהיגה תחת השפעה.

בהחלט כן. רק לאחרונה (2018) הותקנו תקנות ע"י המחוקק המסדירות נהיגה תחת השפעת סמים ושם נקבע כי אם הנהג יוכיח כי צרך את הסמים המאושרים ע"י החוק (שם מפורט מהם הסמים הניתנים באישור לרבות מתאדון, בופרונורפין, קודאין, מתילפנידאט) והסם ניטל עפ"י הוראת הרופא בהתאם למרשם המצוי בידו במינון שאושר ע"י הרופא ותואם את ההמלצה וההנחיות הרפואיות, במקרה שכזה לא יואשם הנהג כנוהג תחת השפעת סמים.