facebook_pixel
החוק מתייחס לנהיגה תחת השפעת סם כנהיגה בשכרות שמקורה בסמים מסוכנים.
ישנו הבדל מהותי בין נהיגה בשכרות- אלכוהול לנהיגה שמקורה בסמים, בעוד שבנהיגה בשכרות קיים בחוק רף ריכוז מקסימאלי (290 מק"ג) שמעבר לו יחשב האדם לשיכור- בנהיגה בשכרות שמקורה בסמים לא נוקט החוק באותה הדרך דרך, אלא במה שמוגדר כאפס סובלנות וזאת לאור העובדה ששימוש בסמים אינו מותר ע"פ לשון החוק, לפיכך די בעצם בהימצאות שרידי סם בגופו של הנהג כדי להרשיעו בעבירה, ואין צורך להוכיח השפעה כזאת או אחרת על הנהג.
ישנה הבחנה מהותית בין אכיפת נהיגה בשכרות לבין אכיפת נהיגה תחת השפעת סמים, בעוד לשוטר מותר לדרוש מכל נהג מתן בדיקה לגילוי אלכוהול בגופו ללא כל חשד, באכיפת נהיגה תחת השפעת סמים קיימת חובה במעוגנת בחוק לחשד סביר בטרם דרישה למתן בדיקה לגילוי סמים, חובה זו מעוגנת בפקודת התעבורה ומקורה בחוק כבוד אדם וחירותו.
סעיף 64ב(ב) לפקודת התעבורה קובע:
"שוטר רשאי לדרוש מנוהג רכב או ממונה על רכב, שהיה מעורב בתאונת דרכים או שיש לשוטר חשד סביר כי הוא שיכור, לתת לו דגימת שתן או דגימת דם לשם בדיקה האם מצוי בגופו אלכוהול ובאיזה ריכוז, או אם מצוי בגופו סם מסוכן או תוצרי חילוף של סם מסוכן…"
קנאביס רפואי, מהו?

נושא מורכב ביותר הוא עניינם של החולים המשתמשים בקנאביס רפואי.
אותם חולים, אשר לרוב, סובלים ממחלות קשות, צורכים קנאביס רפואי כתרופה, על מנת להקל על מכאובם.
אותה תרופה ניתנת במרשם ומחזיק בה נושא ברישיון– כל זאת נעשה תחת פיקוח המדינה ומשרד הבריאות.

מה העונש?

עונש המינימום הקבוע בחוק לעובר עבירה זו זהה לעונש המינימום של נהיגה בשכרות, קרי, שנתיים פסילה, יוער כי בתי המשפט מתייחסים בחומרה יתרה לעוברים עבירה זו.
עבירת הנהיגה בשכרות מתייחסת הן לאלה ששתו אלכוהול והן לאלה שצרכו סמים.

אז איפה הבעיה?

הבעיה היא שאם חולה נעצר לאחר שצרך את התרופה ולאו דווקא מיד לאחר שצרך אותה אלא גם למשל יום לאחר שצרך אותה,  הוא יואשם בעבירה של נהיגה בשכרות כפי שבאותה מידה היה מואשם נרקומן שהשתמש בסמים קשים ונהג ברכב.
ויובהר כי גם אם מדובר בחולה שעישן לפני מס' רב של שעות/ימים, אילו יתגלו שרידי הקנאביס בדמו (או בשתן) יואשם הוא בנהיגה תחת השפעת סמים.
נוצר כאן מצב "אבסורד" לפיו חולים במחלות סופניות חייבים לבחור בין התרופה אשר עלולה להציל את חייהם לבין חירותם ונהיגתם בכביש.
חולים אלה זקוקים לרישיונם לצורך הגעה לבדיקות, ובמקרים קיצוניים מערכת החיסונית של חולים אלה לא מאפשרת להם נסיעה בתחבורה ציבורית.
לא פעם קרא בית המשפט העליון למחוקק להסדיר את נהיגתם של הצורכים קנאביס רפואי ונראה כי קבוצה זו (קבוצה חלשה בריאותית זו) "נפלה בין הכיסאות", דבר לא נעשה וזאת למרות מספר קריאות מפורשות מצד בית המשפט העליון לתקן את "האבסורד".
כך בקלות יכול למצוא עצמו אדם אשר צורך קנאביס רפואי ברישיון מואשם בעבירה מהחמורות שבספר חוקי התעבורה וזאת כאמור רק כי רצה לשמור על בריאותו ועשה זאת באישור.

אז כיצד ניתן לעזור לחולים הצורכים קנאביס רפואי כאשר הוגש נגדם כתב אישום?

ראשית יש לבחון את חומר הראיות מהצד "הרגיל" שלו ולבחון האם יש ראיות כדי לבסס הרשעה בנהיגה בשכרות כפי שעושים בכל תיק מסוג זה לרבות בדיקה האם יה קיים חשד סביר לדרישת הבדיקה ואם נעשה חיפוש על הנהג או בכליו לרבות ברכבו, האם היית ההצדקה חיפוש זה, באם הדרישה ו/או החיפוש נעשה שלא כדין אזי קיים סיכוי גבוה שבית המשפט יאלץ לזכות את הנהג על אף שישנן ראיות לנהיגה תחת השפעה.

האם לדעתך יש פתרון למצב?

בהחלט כן. רק לאחרונה (2018) הותקנו תקנות ע"י המחוקק המסדירות נהיגה תחת השפעת סמים ושם נקבע כי אם הנהג יוכיח כי צרך את הסמים המאושרים ע"י החוק (שם מפורט מהם הסמים הניתנים באישור לרבות מתאדון, בופרונורפין, קודאין, מתילפנידאט) והסם ניטל עפ"י הוראת הרופא בהתאם למרשם המצוי בידו במינון שאושר ע"י הרופא ותואם את ההמלצה וההנחיות הרפואיות, במקרה שכזה לא יואשם הנהג כנוהג תחת השפעת סמים.

עורך דין - ניר בוכמן

משרד עו"ד תעבורה ניר בוכמן מתמחה בתחום התעבורה החל משנת 2005. המשרד מעניק ליווי משפטי בכל הערכאות השיפוטיות ובכל מקום גיאוגרפי, המשרד מוכר, וידוע כאחד המובילים בתחומו.
תחום מומחיות מובהק וייחודי של המשרד עוסק בייצוג נהגים אל מול משרד הרישוי והמחלקה המשפטית ובעתירות מנהליות לבתי המשפט המחוזיים לאחר שהוטלו עליהם אמצעי תיקון, לרבות פסילות רישוי. בנוסף מעניק המשרד ליווי משפטי וייצג לנהגים שהוזמנו לבדיקת כשירות לנהיגה ע"י המכון הרפואי ולרבות ייצוג בפני וועדת ערר. באופן זה מספק המשרד מעטפת מלאה לכל ענפי התעבורה השונים, החל מעבירות קנס, נהיגה בשכרות, עבירות מהירות, עבירות רישיונות, תאונות דרכים, תאונות דרכים קטלניות ועבירות הפקרה וזאת תוך מתן דגש על מקצועיות והקפדה על כלל הצרכים של הלקוח.